…כותרת חלופית: בכל זאת דתל”שית
Saturday, March 31, 2012
365 Project: Day 272-277
This week started out great. I was full of motivation! I came home, did laundry, made a healthy and fun dinner… And then I started shaking, and I was wondering why. I though I hadn’t eaten enough or maybe didn’t drink enough during the day… But no. It was a fever. The start of a very sick and unpleasant week. Lots of oopses this week. So - here’s the summary…
Day 272: good food (2 pictures)
Day 273: oops.
Day 274: a picture taken from bed in between late afternoon naps, after which I felt a little better.
Day 275: oops.
Day 276: Mostly back to normal. My husband’s baking though…
Day 277: abstract. I like polka dots.
Wednesday, March 28, 2012
Saturday, March 24, 2012
Thursday, March 22, 2012
Wednesday, March 21, 2012
Tuesday, March 20, 2012
Monday, March 19, 2012
365 Project: Day 266
Spring has sprung, the grass has ris and the sand storms have raised their ugly grey heads.
Sunday, March 18, 2012
Saturday, March 17, 2012
Friday, March 16, 2012
365 Project: Day 262-263
OK, so… another oops. I have a lot on my mind lately and I keep forgetting to take pictures. Silly me.
Thursday, March 15, 2012
דברים שעולים לי על העצבים (מרץ 2012)
במהלך החודש (או במקרה זה - חודשיים) מצטברים אצלי כל מיני נושאים שעולים לי על העצבים. כפי שכבר אמרתי בעבר, כמה טוב שיש לי בלוג שבו אני יכולה לשחרר עצבים בלי להוריד לאף אחד ספציפי את הראש.
שבתון ביום ראשון
את העבודה-בעיניים המסוימת הזו, אני מאד מחבבת, רק לא. אז מה בעצם הבעיה שלי עם יום חופש נוסף בשבוע?
לא הולכים להוריד את מספר שעות העבודה בשבוע, אלא רק לסדר אותן אחרת, ולכן:
ב. הורים שיוצאים מוקדם כדי לקחת ילדים (כן, בדר”כ נשים) ייאלצו להמשיך לצאת באותה שעה מוקדמת, אבל בבת אחת אחוז המשרה שלהם יצנח. ואז, אני לא בטוחה איזה כסף הם הולכים להוציא על קניות ביום ראשון. פתרון אפשרי הוא להוסיף שעות גם למעונות, אבל אם זה לא היה מספיק קשה לילד להיות במסגרת-חוץ-ביתית עד שעה 16:00 או 17:00, עכשיו נאלץ להשאיר אותם שם עד 18:00 או 19:00? ולטובת איזו מטרה נעלה (תזכורת: שופינג)?
Wednesday, March 14, 2012
Tuesday, March 13, 2012
365 Project: Day 260/1 + Facebook Hack Event
My first experience of the day was trying to find parking. “They” (i.e. the people where I work) scared me out of parking closer to Hangar 11, and told me to park in the free parking across the bridge. Well, there was no parking in the west lot. There was no parking in the east lot. I ended up parking in the north lot. Now, that’s only about a 10 minute walk from where I was going, but I was wearing high heels. So - not fun.
Over the bridge I went, and eventually found my way through all of the construction. When I finally got to the port, I realized it was not all it’s cracked up to be. I’ve never actually been there in daylight (weird, but when you think about it - why would I go there in daylight? We have much nicer beaches in Netanya, and the Herzeliya marina is closer and much nicer as well).
[By the way, everything looks very grey, but it wasn’t cold. It was actually a typical spring time sand storm.]
Inside the event (I’m not going to bore you with technical details, but it was very interesting and quite useful), there were many important things: free drinks, free coffee and free snacks. No pastries or anything sweet for that matter, and personally I think that’s a big FAIL. I mean, a coffee break without a cinnamon bun or croissant? Come on!
They’re really confused over there at facebook. Don’t they know that force wins arguments?
As we sat down inside, I heard a few guys say “hey, this is going to be like in university, where there’s a lecture but everyone’s on facebook instead of listening”. And I thought: I’m so old. They didn’t have facebook when I was in university.
After this, my phone battery died and I couldn’t take any more pictures. Sad. But I got a shirt at the end of the day, and they even had women’s sizes. Yey! It even says facebook on the back (I’m not actually going to wear this shirt, but you know - free gifts, you have to take them).
Monday, March 12, 2012
Friday, March 9, 2012
Thursday, March 8, 2012
Wednesday, March 7, 2012
Tuesday, March 6, 2012
Monday, March 5, 2012
Sunday, March 4, 2012
365 Project: Day 251
IKEA grand opening after the fire this week. Even though I’ve missed them, I didn’t go, I live right here - I can go any time I want.
Saturday, March 3, 2012
Sunburst Granny Blanket: Joining as I Go
Those are all 96 circles for my granny blanket, in their final arrangement.
I made 16 groups of 6, each group included all 6 variations of 3 colors. I arranged the first two rows to include one representative of each group, in an eye pleasing manner (making sure that adjacent circles didn’t have too many colors in common). Then, for the next two rows I chose circles where the outer color was the same as the second color in the first two rows, and for the third set of two rows I chose circles where the outer color was the same as the center color in the first two rows, while keeping the same order of groups. This made the color matching much easier (I only had to do it once for the first set of rows), while still keeping a lot of variation. For the last 6 rows, I simply copied the first 6 rows. I was afraid of how long this process might take, but I was done in no time, and am quite happy with the result.
Then I got a whole bunch of stickers, and marked each circle with its row number and position so I would know in which order to attach them.
I’ve already completed two entire rows, yey!
I couldn’t take a good panoramic shot, so you’ll have to suffer with my bad pictures. I have no idea how I’m going to take good pictures of it when it’s done…
Friday, March 2, 2012
Thursday, March 1, 2012
שוויון או אפליה מתקנת - חלק 2: תקרת הזכוכית
במהלך השבוע-שבועיים האחרונים, דה מרקר מנסה במרץ לגייס נשים למשחק ההשקעות שלו. אני אישה משכילה וטכנולוגית, ואין לי שום רצון להשתתף במשחק הזה. אני די בטוחה שגם נשים אחרות לא מעוניינות בכך. עובדה שהם מנסים לגייס נשים, ולא ראיתי שום מאמץ לגייס גברים (כי מן הסתם, הם מגייסים את עצמם). התעצבנתי. גם במגזין דה מרקר של החודש, היו מספר מאמרים על נשים חזקות והגברים שמאחוריהן. הכל כנראה לקראת כנס נשים ועסקים הקרב ובא. וכל הנשים המצליחות - הן נשים שעובדות כמו גברים. נשים שהחליטו לעבוד 60, 80 ו100- שעות בשבוע כדי להגיע לאן שהן הגיעו. וכל הכבוד להן, באמת. ובכל זאת, גם כשראיתי אותן - התמלאתי בזעם.
ואז ישבתי וחשבתי. למה בעצם אני כל כך כועסת? למה הנסיונות להציג נשים מצליחות או למשוך נשים למשחק השקעות כל כך מרגיזים אותי?
ובכן. אני כועסת בגלל המילה “מצליחות”. אני כועסת כי הפמיניזם 2.0 אימץ לחלוטין את סטנדרט ההצלחה הגברי כסטנדרט ההצלחה היחיד. ואני מרגישה שעבדו עלי. אני לא מרגישה שהנשים האלה מהוות מודל לחיקוי עבורי. מבחינתי, הנשים האלהנכנעו לגמרי בחרו להענות לתכתיבים גבריים של מהי הצלחה. מבחינתי, כל מה שהפמיניזם הצליח לעשות הוא להוציא אותנו מהמטבח הכפוי, ולהכניס אותנו למשרד הכפוי. ובכך - הפמיניזם 2.0 פספס את העיקר. העיקר, לפחות בעיני, הוא הבחירה. כיום, אני מרגישה שלרוב הנשים עדיין אין בחירה אמיתית: או שאת שייכת לחברה מסורתית ואת חייבת להיות עקרת בית, או שאת שייכת לחברה מודרנית ואת חייבת לפתח קריירה.
ואז ישבתי וחשבתי. למה בעצם אני כל כך כועסת? למה הנסיונות להציג נשים מצליחות או למשוך נשים למשחק השקעות כל כך מרגיזים אותי?
תקרת זכוכית, וזה. העיקר שתהיה תמונה.
ובכן. אני כועסת בגלל המילה “מצליחות”. אני כועסת כי הפמיניזם 2.0 אימץ לחלוטין את סטנדרט ההצלחה הגברי כסטנדרט ההצלחה היחיד. ואני מרגישה שעבדו עלי. אני לא מרגישה שהנשים האלה מהוות מודל לחיקוי עבורי. מבחינתי, הנשים האלה
רק שאף אחד לא שאל אותך מה את רוצה לעשות. במידה רבה, הפמיניזם 2.0 ממשיך להתייחס לנשים כאל ילדות שלא בגרו ולא יכולות לקבל החלטות בעצמן. הרי לא ייתכן שכל האפשרויות פתוחות בפנייך, ובכל זאת תבחרי לא לפתח קריירה, או חלילה ממש להשאר בבית ולטפל במשפחתך.
[ולכן, השארתי את “נכנעו לגמרי” מחוק לצד ה”בחרו להענות”, כי למרות שהנשים האלה אינן מהוות מודל חיקוי עבורי, אני לא רוצה לחטוא באותו פטרנליזם. הן עשו את הבחירות שלהן, ואם אני לא מזדהה - זה אצלי, לא אצלן. אין לי זכות לשפוט אותן, והן לא צריכות להתנצל בפני, בדיוק כמו שאני לא צריכה להתנצל בפניהן.]
ועכשיו נרגעתי קצת, ואני כבר לא כועסת.
בינתיים, אתם מוזמנים לקרוא את החלקים הקודמים בסדרה:
שוויון או אפליה מתקנת - הקדמה: כשאת אומרת פמיניזם למה את מתכוונת?
שוויון או אפליה מתקנת - חלק 1: מוסד הנישואין
[ולכן, השארתי את “נכנעו לגמרי” מחוק לצד ה”בחרו להענות”, כי למרות שהנשים האלה אינן מהוות מודל חיקוי עבורי, אני לא רוצה לחטוא באותו פטרנליזם. הן עשו את הבחירות שלהן, ואם אני לא מזדהה - זה אצלי, לא אצלן. אין לי זכות לשפוט אותן, והן לא צריכות להתנצל בפני, בדיוק כמו שאני לא צריכה להתנצל בפניהן.]
ועכשיו נרגעתי קצת, ואני כבר לא כועסת.
בינתיים, אתם מוזמנים לקרוא את החלקים הקודמים בסדרה:
שוויון או אפליה מתקנת - הקדמה: כשאת אומרת פמיניזם למה את מתכוונת?
שוויון או אפליה מתקנת - חלק 1: מוסד הנישואין
Subscribe to:
Posts (Atom)
