ילדה יפה וחכמה שלי,
אני רוצה להאמין שאני מגדלת אותך כאישה חזקה. כמישהי שמאמינה בעצמה וחושבת שהיא יכולה לעשות כל מה שרק תרצה. שיודעת לעמוד על שלה, ויודעת שאסור לאף אחד לפגוע בה. אף פעם.
אבל אני גם יודעת שיש כל כך הרבה דברים שאני לא יכולה להגן עלייך מפניהם. אני אפילו לא רוצה לחשוב על כל הדברים הרעים שמחכים בחוץ, ובוודאי שלא למנות אותם. אני רק רוצה שתשמרי על עצמך, כי לא את כל הפגיעות אפשר למנוע, אבל יש פגיעות שאפשר, וכדאי. אשמה – היא רק חלק מהסיפור. זה שזו אשמתו החוקית והמוסרית של הפוגע (ואל תשכחי שזו אשמתו), זה לא עוזר לך להמשיך בחייך. זה לא עוזר לך למחוק את הטראומה. זה לא עוזר לך להפסיק לשחזר את התמונות הקשות. זה לא עוזר לך להרדם בלילה. בסוף, אפילו אם יכניסו אותו לכלא (וגם זה רק אחרי תהליך ארוך וקשה), זה לא יעזור לך. וזה מה שחשוב: לי לא אכפת מהבחור או מהנסיבות. לי אכפת מזה שיהיה לך טוב ושלא יקרה לך שום דבר רע.
ולכן, הזהרי. פקחי עיניים. אל תפלי למלכודת הפסאודו-פמיניסטית שאומרת “אני יכולה לעשות מה שבא לי ולאף אחד אסור לפגוע בי”. קחי אחריות על עצמך.
אל תשתכרי עד אובדן חושים. לא כי את מזמינה אונס, אלא כי בכך את מוותרת על השליטה. וכשאת מוותרת על שליטה, דברים רעים יכולים לקרות. את עלולה לעבור את הכביש ולהדרס, או חלילה לנהוג ולדרוס, לשכב עם מישהו ואח”כ להתחרט, וכן – גם להאנס. כשתתעוררי בבוקר ולא תדעי מה קרה, זה לא יעזור לך שזו אשמתו.
אל תלכי עם אנשים שאת לא מכירה היטב למקום מרוחק. אל תיכנסי לרכב עם אנשים שאינך מכירה היטב. לא כי את מזמינה אונס בהתנהגות “מופקרת”, אלא כי את יודעת היכן זה מתחיל, ואת לא יודעת איך זה ייגמר. כשיפגעו בך ולא תוכלי לזעוק לעזרה, זה לא יעזור לך שזו אשמתם.
אל תתלבשי חשוף מדי. מה זה מדי? את מרגישה ויודעת. בכל מקום ואצל כל אחת הגבול הזה עובר במקום אחר. לא כי את מזמינה אונס, לא כי זה לא צנוע, לא כי “זה אסור”, כי בכך את משדרת משהו שאולי לא רצית. ואת לא שולטת על מי שמקבל את השדר הזה. זה לא יעזור לך ש”מותר” לך להתלבש איך שאת רוצה.
אל תתביישי להגיד לא. בקול. חזק. לצעוק. להתנגד פיזית אם צריך (אלא אם כן מדובר באלימות קשה או איום באלימות קשה). לפעמים, גברים הם מטומטמים. הם כל כך מסונוורים ע”י מה שהם רוצים, שהם לא רואים את הסימנים שמעידים שאת לא מעוניינת. יכול להיות שאם רק תהיי ברורה, הוא יפסיק. יכול להיות. זה לא יעזור לך שזה לא תירוץ למעשיו.
לאף אחד אין זכות לפגוע בך, בשום מצב, אבל בשבילך - קחי אחריות איפה שאת יכולה, ונסי למנוע את מה שאפשר. כי גם כל העצות האלה, לא יכולות למנוע את הכל. יש כל כך הרבה פגיעות שלא ניתן למנוע, מעשים שנעשים כשאת קטינה, במסגרת סמכות, אלימות או סמים ועוד. אל תסתתרי מאחורי שיח פסאודו-פמיניסטי של הטלת אשמה, כי זה לא יעזור לך לאחר מעשה.
ולבן הגדול (שעדיין קטן),
אל תשכח: אין מישהי שרוצה לשכב עם עשרה גברים בערב, ואם יש - עדיף שאתה לא תהיה אחד מהם. אם היא אמרה לא, אז זה לא. אם היא לא משתפת פעולה, תפסיק רגע ותשאל: מה את רוצה?
כי אישה היא לא עוד כיבוש. תכבד את מי שעומדת מולך, תהיה קשוב אליה ולסימנים שהיא משדרת. תתייחס אליה כאל שווה, כי היא קודם כל בן אדם.
אוהבת ודואגת,
אמא שלכם
