שלא כהרגלי, את הפוסט הזה אכתוב בעברית לכבוד ראש השנה. בניגוד לחגים יהודיים אחרים, בחג הזה אף אחד לא ניסה לחסל אותנו, ובכל זאת – אנחנו אוכלים. מכיוון שהחלטנו להשאר בבית השנה (ארבעה ימים ושלושה לילות לא בבית עם שני ילדים זה מעל לגבול היכולת שלנו), הכנו את כל-כל-כל-כל האוכל בעצמנו. טוב, כמעט את כל האוכל. באדיבות הורי בעלי קיבלנו גם גפילטע פיש וחלות תוצרת בית.
מתחילים עם מרק עוף לערב. בסירים האחרים יש פירה, אורז וצימעס. את כל זה, הכין בעלי בזמן שאני התעלפתי על הספה אתמול בערב.
היום היה תורי לבשל. התחלתי מלזניה אלפרדו - כי כמה בשר אפשר לאכול, צריך גם ארוחה קלילה.
מתחילים עם מרק עוף לערב. בסירים האחרים יש פירה, אורז וצימעס. את כל זה, הכין בעלי בזמן שאני התעלפתי על הספה אתמול בערב.
היום היה תורי לבשל. התחלתי מלזניה אלפרדו - כי כמה בשר אפשר לאכול, צריך גם ארוחה קלילה.
והמשכתי עם קציצות ברוטב צלי (כאן רואים רק את ההתחלה של הרוטב, אח"כ זה מתמלא במים וזה כבר פחות מעניין), ותחתיות ארטישוק ממולאות בבשר ברוטב עגבניות (זה לא מצטלם טוב, אז אין תמונה).
את שאר האוכל נכין כבר במהלך החג. גם כי אפשר, גם כי טרי זה יותר טעים וגם כי להכין אוכל מראש לשלושה ימים זה יותר מדי עבודה. די, אנחנו עייפים.
המפה החגיגית טרם יצאה מהמייבש, אבל בכל זאת סידרתי את החלות והכלים יפה כדי שכשנחזור מהביקור אצל סבא וסבתא תהיה לנו כמה שפחות עבודה. וגם, כדי לצלם.
בקיצור, שתהיה שנה טובה ומתוקה, וגם טעימה.
את שאר האוכל נכין כבר במהלך החג. גם כי אפשר, גם כי טרי זה יותר טעים וגם כי להכין אוכל מראש לשלושה ימים זה יותר מדי עבודה. די, אנחנו עייפים.
המפה החגיגית טרם יצאה מהמייבש, אבל בכל זאת סידרתי את החלות והכלים יפה כדי שכשנחזור מהביקור אצל סבא וסבתא תהיה לנו כמה שפחות עבודה. וגם, כדי לצלם.
בקיצור, שתהיה שנה טובה ומתוקה, וגם טעימה.
